אני זוכרת שבהריון הראשון שלי עם נגה, את רוב זמני הפנוי הייתי מבלה ביוטיוב בחיפוש אחר לידות טבעיות , לידות בית, לידות מים, ולידות בכלל…

זה ריתק אותי ! נפתחה בעבורי דלת אל תוך עולם קסום מופלא ולא נודע, ופשוט צללתי לתוכו בסקרנות אדירה.

תכלס חוץ מהעובדה שהחברות שלי היו בהריון ועברו עליהן כל מיני תסמינים כאלו ואחרים, הורמונים, דיכאונות, עליה במשקל,כבד לי לוחץ לי, קשה לי מרגש אותי,  אוי הוא בעט, איזה אושר…

הכל היה מקסים ונהדר, אבל לא ממש הבנתי באמת מה קורה שם . כי בינינו איך את יכולה להבין משהו שמתרחש בתוך גוף של אישה אחרת עד שלא תעברי את זה לבד ?

תוכלי לתאר לחברה שלך איך מרגישה אורגזמה?  עד שלא חווית אחת כזו לבד, לא תוכלי לדמיין מה קורה שם באמת .

אותו הדבר בדיוק קרה לי בהריון הראשון שלי , לא היה לי מושג לפני שהתחלתי לאן אני נכנסת,

ברגע שעבר הטרימסטר הראשון פרחתי , פשוט חגגתי את ההריון והנשיות שלי כמו שלא חגגתי מעולם.

 

תכירו, זו המשפחה שלי 🙂

אז למה אני מספרת לך על נגה אחרי שהבטחתי לך שאספר לך על שחר ??

כי אני רוצה לומר לך שאני יודעת מה עובר עליך,

שבאופן רשמי כל האנטרנט מוצף ערמות על ערמות של חומרים מדעיים ומאמרים על הריון ולידה

מה אמור לקרות לך בכל שלב ושלב, עכשיו העובר שלך כבר מגדל ציפורניים , עכשיו הוא  מסוגל לשמוע ולזהות את קולך … וכו’ וכו’

אבל זה לא מה שאני חיפשתי בהריון הראשון שלי , ואני מאמינה שגם את מחפשת משהו אחר.

ושפשוט בגלל זה אני רוצה לתת לך במתנה את החוויה אישית שלי, את הסיפור שלי עם שחר

כדי לתת לך השראה ללידה הקרבה שלך , ושלא משנה איך תחליטי ללדת ואיפה .

פשוט שתדעי שיש המון סיפורי לידות טובים וחיוביים, מרגשים ומעצימים עם סוף טוב 🙂

אז הנה היא מתחילה 

השעה 03:00 לפנות בוקר , זה הלילה הראשון שאני לא מצליחה להרדם אחרי ההנקה שלך … זה היה קורה לי עם נגה הרבה שמרוב התרגשות לא הייתי מצליחה לחזור לישון

אתה כבר כמעט בן 3 שבועות מה שאומר שאני התרחקתי 3 שבועות מהארוע המיוחד והעוצמתי שלנו..

מנסה כל הזמן לשחזר בראש מה היה שם , זוכרת רק קטעים וחלקים, חלק ממה       שסיפרתם לי , חלק מהמעט שיש לי מתועד בוידאו ,

יש לי צורך לנסות לזכור ולתעד את הלידות שלי .

 

כבר מזמן אני יודעת שדברים לא קורים סתם, ושבועיים לפני הלידה של שחר נפתחה בפני ההזדמנות ללדת בג’הרה דולה – מרכז לידות במים של אילן וטלי

אני לא זוכרת הרבה מהלידה גם הפעם. אני זוכרת שסמוך לפתיחה 9 שכבר אמרתי לעצמי לא יכול להיות שזה כ”כ כואב , ועוד במים . ואם זה כואב כ”כ עכשיו , אז מה יהיה בלידה עצמה ?

הרגשתי כמו במערבולת בתוך המים , התמסרתי לכוח של המים לכסות אותי ולצעוק לתוכם, ומצד שני ידעתי שכל ציר מקדם אותי לקראת הסוף .

 

היה בי חיבור מדהים בין גוף, לראש , לרגש, שהלך והיה חד ומפוקס כשהגענו ללידה עצמה באמבטיה ,אני חושבת שהמיכל עצמו שהיה קטן יותר , ועם גבולות הדוקים יותר עזר לתחושה הזו הפעם היתה יותר תאורה, גובה המים חייב אותי להצמד לקרקעית ,להפסיק לצוף ולרחף \ אלא להתקרקע ולהשתרש, להכנס לתנוחת לידה

אני זוכרת שהיו דיבורים מסביבי וזה הסיח את דעתי , וביקשתי שקט

לא זוכרת שהיו לי מילים בראש באותן הדקות, פשוט משהו בהיר ,ברור, עוצמתי שעבר בין הגוף\ לראש לחילופין,

התיאור הכי מדוייק לזה הוא שהעיניים שלי היו בתוך הגוף שלי עצמו.והנשימות שלי היוו את הצינור בין העינים לתעלת הלידה, הרגשתי אותו יורד למטה ודוחף עצמו החוצה, לא התנגדתי בכלל,להיפך התקיימה שם בהירות מדהימה בין הנשימה, לדחף הגופני שלי לפלוט משהו מתוכי החוצה, לבין ההכרה שהיתה רק שם. לא שמעתי כלום, לא ראיתי כלום , לא חשבתי על כלום .פשוט הייתי צינור שדרכו שחר יצא לעולם.

 

אני זוכרת שלא האמנתי שהוא כבר בחוץ, זה קרה לי כ”כ מהר,חשבתי שיהיה לי קשה הרבה יותר, ציפיתי לקושי אדיר בעיקר לאור הצירים ממש לפני הפתיחה המלאה.

 

וזהו. הוא פשוט החליק לו החוצה כשהוא עדיין ישן

 

חווית ההתאוששות בג’הרה , להתנמנם עם שני האנשים היקרים לי בעולם במקום הקסום הזה הריחות הנמפלאים שלו. הרגשתי שאני בגן עדן, ולא רוצה לצאת מכאן.

 

אח”כ שוחחתי עם קסם הדולה המופלאה שלי שמלווה אותי עוד מהלידה של נגה , והיא סיפרה לי קצת על החורים השחורים שהיו חסרים לי ואני בטוחה שעוד נדבר רבות .נחקקה לי בזכרון קטע מהשיחה שלנו

קסם אמרה לי שהיא כ”כ אוהבת לידות כי הן רגעי האמת המוחלטים, אין בהן מקום או יכולת לזיוף, או העמדת פנים .ושבלידות שלי אני תמיד מפחדת לפני שאני לא אצליח, ויש המון חשש ופחד, אבל ברגע האמת עצמו אני פוגשת את העדי האמיתית שלי , שחוצה את כל הקשיים והפחדים שלה , ועומדת מולם , ופשוט פוגשת את מי שאני באמת , מישהי שאני לא פוגשת לעיתים קרובות ביומיום. וזה מאד עזר לי להבין למה אני מחוברת ללידות שלי כ”כ , וכמובן לאפרוחים הזעירים שלי.

אני רוצה לפגוש יותר את העדי הזאת , אני לא רוצה רק ללדת כדי לפגוש אותה, או לקחת סמים כדי לפגוש אותה.אני רוצה לפגוש בה ולהכיר אותה יותר, ואני מאמינה שאני יכולה .

לקח לי כמעט חמישה חודשים לאסוף את קטעי הוידאו ולערוך אותם .

מוזמנים לקחת חלק במסע הלידה המיוחד של שחר , (רצוי להחשיך את החדר, ולהדליק רמקולים )

 

שלכן, באהבה גדולה !

עדי