“ואת מזמן כבר לא ילדה,
האלבום צבר אבק במזוודה,
את אבודה אבל גם אסירת תודה.
עוד לא סיימת ת’עבודה,
רשימה של מטלות על השידה,
ואת מדפדפת בתמונות בעמידה.

הן מזכירות לך ת’זמנים הישנים,
בחורשה שהוחלפה לפני שנים בבניינים,
עוד לפני שאת חלמת על משפחה וילדים,
לפני שידעת בעצמך מה עושים”

מעולם – אבל מעולם – לא חשבתי שאשלח לך מייל

עם מילים לשיר של סטטיק ובן אל 🙂

אבל אין מה לעשות, הם צודקים ואפילו מדייקים:

הכוח של תמונות לזרוק אותנו בחזרה אל תקופה אחרת,

להזכיר לנו את הזמנים הישנים, הוא עצום.

ומתי זה הזמנים הישנים?

ובכן, היום!

כן – לפעמים אנחנו שוכחים, בתוך היומיום והעשייה השוטפת

שהרגעים האלו שמרכיבים את החיים שלנו היום

יחלפו להם, ויהפכו להיות הזמנים הישנים בעתיד הלא רחוק.

 

תמיד אהבתי והאמנתי בכוח של התמונות

לחבר אותנו שוב לרגעים שהיו.

לא רק למה שקרה באותם הרגעים – אלא בעיקר

לאיך שהרגשנו כשזה קרה.

זה מה שגורם לנו לעצור ליד תמונה מסוימת,

להתרגש ולהיזרק לכמה שניות אל מקום אחר.

הן ראי לעבר, והדרך לשמור על אותם הרגעים חיים ונושמים.

התמונות האלו צולמו לפני פחות משבועיים,

בסשן הצילומים המשפחתי שלנו.

ואם עובר לך בראש שבגלל שאני צלמת

ויש לי סטודיו מהמם אז ברור שיש לנו תמונות משפחתיות

אני רק אגיד שזה לא מובן מאליו, וכל שנה אנחנו צריכים

להזכיר לעצמנו להשקיע את הזמן ולבוא להצטלם

כי גם אותנו השוטף שוטף…

 

נגה ואני רצינו לספר לך סיפור שקשור לתמונות המשפחתיות שלנו

אז צילמנו סרט קצר.

למה נגה לא הסכימה ללכת לארוחה עם "המשפחה" שלה?

זה קורה בהרבה משפחות…מ-1 עד 10, כמה את מזדהה עם נגה? כתבי לי בתגובות!

Posted by Adigital Photography on Wednesday, October 25, 2017

 

שלך,

עדי